גידול הידרופוני בבית – המדריך המלא לגידול ירקות בהידרופוניקה
גידול הידרופוני בבית מאפשר לגדל חסות, ירקות, עלים, תבלינים ואפילו תותים במרפסת או בגינה – בלי צורך בערוגת אדמה.
אבל מערכת הידרופונית לבדה לא מבטיחה גידול מוצלח. כדי שהצמחים יתפתחו היטב צריך לחבר בין כמה דברים פשוטים: שתילים מתאימים, זרימת מים טובה, דישון נכון, pH מתאים, מספיק שמש ותחזוקה נכונה של המערכת.
במשתלת לקט אנחנו מגדלים מגוון שתילי ירקות אורגניים המתאימים גם לגידול הידרופוני ועובדים עם מערכות מסוג NFT. במדריך הזה ריכזנו את העקרונות שאנחנו משתמשים בהם במשתלה כדי לעזור גם למי שמקים את המערכת הראשונה שלו וגם למי שכבר מגדל ורוצה להגיע לתוצאות טובות יותר.
מה זה גידול הידרופוני?
בגידול באדמה הצמח מקבל מים ומינרלים דרך הקרקע. בגידול הידרופוני חומרי ההזנה מגיעים אל השורשים באמצעות מים ודשן ייעודי.
היתרון הגדול הוא היכולת לשלוט בצורה טובה יותר בתנאים שהצמח מקבל – רמת הדישון, חומציות המים, זרימת המים וכמות האור.
אפשר להקים מערכת הידרופונית במרפסת, בחצר או בגינה ולגדל כמות יפה של ירקות ועלים גם בשטח קטן יחסית.
מהי מערכת הידרופונית מסוג NFT?
המערכות ההידרופוניות שאנחנו עובדים איתן בלקט הן מסוג NFT – Nutrient Film Technique.
במערכת NFT המשאבה מעבירה את תמיסת המים והדשן דרך תעלות הגידול. המים זורמים באזור השורשים ולאחר מכן חוזרים למיכל וממשיכים להסתובב במערכת.
זרימת המים היא חלק חשוב מאוד בגידול. היא מסייעת לכך שהמים לא יעמדו, תורמת לחמצון וליצירת סביבת שורשים טובה.
אם עדיין אין לכם מערכת, תוכלו לראות את המערכות ההידרופוניות של לקט ולבחור מערכת בהתאם למקום שיש לכם ולכמות הצמחים שתרצו לגדל.
אילו ירקות מתאימים לגידול הידרופוני?
מגוון גדול של ירקות וצמחי מאכל יכול להתאים לגידול במערכת הידרופונית.
למי שרק מתחיל אנחנו אוהבים במיוחד להמליץ על גידולי עלים ותבלינים כמו חסה, רוקט, מנגולד, פטרוזיליה, סלרי עלים, בצל ירוק ועירית.
אפשר לגדל גם גידולי פרי כמו עגבניות, עגבניות שרי, מלפפונים, פלפלים וחצילים, אך חשוב לקחת בחשבון שהם זקוקים לתנאים מעט שונים, ליותר שמש ולרוב גם לתמיכה ככל שהם מתפתחים.
הדבר החשוב הוא לא רק לבחור ירק שאוהבים לאכול, אלא להתאים את השתיל לעונה, לכמות השמש שיש במקום ולתנאי המערכת.
תוכלו לראות כאן את שתילי הירקות האורגניים הזמינים עכשיו, המתאימים לגידול בהידרופוניקה, בעציצים ובגינת הירק.
איך מכניסים שתיל למערכת הידרופונית?
אחת השאלות שאנחנו שומעים הרבה היא האם צריך לשטוף את האדמה מבית השורשים לפני שמעבירים את השתיל למערכת.
עם השתילים שאנחנו מגדלים בלקט ההמלצה שלנו פשוטה:
מכניסים את השתיל יחד עם גוש המצע שבו הוא גדל. אין צורך לשטוף את בית השורשים.
שטיפה עלולה לפגוע בשורשים העדינים ולהוסיף לשתיל סטרס דווקא בזמן המעבר למערכת החדשה.
מכניסים את השתיל למקום המיועד במערכת, מוודאים שהוא יושב בצורה יציבה ושזרימת המים באזור השורשים תקינה.
כמה שעות שמש צריך בגידול הידרופוני?
גם בהידרופוניקה הצמח עדיין זקוק לאור כדי לגדול. המים והדשן אינם תחליף לשמש.
אנחנו מבדילים בין גידולי הקיץ לגידולי החורף:
| סוג הגידול | שמש ישירה מומלצת |
|---|---|
| גידולי חורף | כ־3–4 שעות ביום |
| גידולי קיץ | כ־4–5 שעות ביום |
בשיא החורף כדאי לחפש עבור המערכת את המקום שמקבל כמה שיותר שמש.
בשיא הקיץ החום והשמש עלולים להיות חזקים מאוד, ולכן אפשר לדאוג להצללה של כ־30%, בהתאם למיקום ולתנאים.
חשוב לזכור שגם מיכל המים מושפע מהשמש. בהמשך נסביר מה עושים כאשר המים מתחממים בקיץ.
דשן הידרופוני – למה צריך דשן ייעודי?
במערכת הידרופונית הצמח אינו מקבל את חומרי ההזנה מהקרקע, ולכן הדישון הוא חלק מרכזי בגידול.
חשוב להשתמש בדשן שמיועד לגידול הידרופוני, המכיל את יסודות ההזנה המרכזיים שהצמח צריך – חנקן, זרחן ואשלגן – לצד מיקרו־אלמנטים שהצמח משתמש בהם בכמויות קטנות יותר.
בקטגוריית ציוד להידרופוניקה תוכלו למצוא דשן הידרופוני, אמצעי מדידה וציוד נוסף לתחזוקת המערכת.
אבל איך יודעים כמה דשן יש במים?
כאן נכנס לתמונה מדד ה־EC.
מה זה EC בהידרופוניקה?
EC הוא מדד למוליכות החשמלית של תמיסת המים. בפועל הוא נותן לנו אינדיקציה לריכוז המלחים וחומרי ההזנה בתמיסה.
במקום לנחש אם יש במים מספיק דשן – מודדים.
בגידולים שאנחנו עובדים איתם, נקודת ההתייחסות שלנו היא:
| סוג הגידול | EC בקירוב |
|---|---|
| חסה וגידולי עלים כמו פטרוזיליה, רוקט ומנגולד | כ־1,800 µS/cm |
| גידולי פרי כמו מלפפון, עגבנייה, שרי, פלפל וחציל | כ־2,400 µS/cm |
אלה ערכי עבודה כלליים. שלב הגידול, מזג האוויר, איכות המים ומצב הצמח משפיעים גם הם.
לכן אנחנו ממליצים לא להסתכל רק על המספר במד – אלא גם על הצמח עצמו.
מה זה pH ולמה הוא חשוב?
pH הוא מדד לרמת החומציות של המים.
גם כאשר יש בתמיסה מספיק חומרי הזנה, חשוב שה־pH יהיה בטווח שמתאים לצמח.
עבור מרבית שתילי הירקות שאנחנו מגדלים במערכת הידרופונית אנחנו עובדים בטווח של:
pH 5.3–6.3
כדאי לבדוק את רמת ה־pH באופן קבוע, ובמיוחד לאחר הוספת מים או שינוי משמעותי בתמיסת ההזנה.
ירד מפלס המים במערכת – מה עושים?
במהלך הגידול הצמחים צורכים מים וגם מתרחש אידוי, ולכן מפלס המים במיכל יורד.
כאשר חסרים מים, מוסיפים קודם מים למיכל ולאחר מכן בודקים מחדש את ה־EC וה־pH.
רק אחרי המדידה מחליטים אם צריך לבצע התאמה נוספת.
זו נקודה חשובה, מכיוון שהוספת דשן באופן אוטומטי בכל פעם שמפלס המים יורד עלולה לגרום לריכוז גבוה מדי של חומרי הזנה.
מתי מחליפים את המים במערכת הידרופונית?
אין צורך לעבוד לפי כלל קשיח של "להחליף את כל המים פעם בשבוע".
בשגרה אנחנו ממליצים להחליף את המים ולנקות את המערכת כאשר מסיימים מחזור גידול ומכניסים שתילים חדשים.
אבל בקיץ הישראלי צריך לשים לב לדבר נוסף – טמפרטורת המים.
מה עושים כשהמים מתחממים בקיץ?
בחודשים החמים טמפרטורת המים במיכל יכולה לעלות בצורה משמעותית.
לכן כדאי למקם את מיכל המים במקום מוצל ככל האפשר, גם כאשר הצמחים עצמם מקבלים שמש.
בחודשים החמים מאוד, כאשר המים מתחממים, אנחנו ממליצים להחליף את המים אחת לכמה ימים בהתאם לתנאים ולמצב המערכת.
בשיא הקיץ אפשר גם להיעזר בהצללה של כ־30% על אזור הגידול.
למה זרימת המים חשובה?
במערכת NFT המשאבה מניעה את המים דרך תעלות הגידול.
הזרימה מאפשרת לתמיסת המים והדשן להגיע לאזור השורשים ותורמת לחמצון המים.
מים זורמים עדיפים על מים שנשארים עומדים לאורך זמן, שבהם עלולות להתפתח בעיות סביב בית השורשים.
לכן כחלק מהתחזוקה השוטפת כדאי לבדוק שהמשאבה עובדת ושהמים זורמים בצורה תקינה בכל חלקי המערכת.
גידולי קיץ וגידולי חורף בהידרופוניקה
מערכת הידרופונית יכולה לעבוד לאורך כל השנה, אבל זה לא אומר שאנחנו צריכים לגדל בה את אותם הירקות כל השנה.
בחורף אפשר ליהנות ממבחר גדול של חסות, עלים, תבלינים וגידולי חורף. בקיץ עוברים לגידולים שמתאימים יותר לחום ולעונה.
לפני שמכניסים מחזור חדש של שתילים למערכת כדאי לשאול:
האם הגידול מתאים לעונה?
האם יש במקום את כמות השמש שהגידול צריך?
בחירת שתילים שמתאימים לעונה היא אחד הדברים הפשוטים ביותר שיכולים לעשות הבדל גדול בהצלחת הגידול.
גידול תותים במערכת הידרופונית
תות שדה מתאים מאוד לגידול הידרופוני, אבל אנחנו ממליצים להתייחס אליו מעט אחרת משאר שתילי הירקות.
אוקטובר הוא זמן מצוין להתחיל לשתול תותים במערכת הידרופונית, וגם נובמבר, דצמבר וינואר הם חודשים טובים לשתילה.
אנחנו ממליצים להתחיל עם שתילי תותים מוכנים לשתילה ולא להתחיל מזרעים.
למה כדאי לגדל את התותים בנפרד?
לתותים יש דרישות הזנה מעט שונות משאר שתילי הירקות.
לכן, כאשר הדבר אפשרי, אנחנו ממליצים להקדיש מערכת שבה מגדלים רק שתילי תותים, ולא לערבב אותם באותו מיכל עם חסות, תבלינים וגידולי ירק אחרים.
כך קל יותר להתאים עבורם את רמת הדישון וה־pH לאורך שלבי הגידול.
מה ה-pH וה-EC המתאימים לתותים?
בגידול תותים הידרופוני אנחנו מכוונים ל־pH של 5.5–6.2.
בתחילת הגידול מומלץ לעבוד עם EC של כ־1,800–2,000 µS/cm. בהמשך, בהתאם להתפתחות הצמחים ולשלב הגידול, אפשר להעלות בהדרגה את רמת הדישון עד לכ־3,000 µS/cm.
| שלב | EC | pH |
|---|---|---|
| תחילת הגידול | 1,800–2,000 µS/cm | 5.5–6.2 |
| בהמשך הגידול | ניתן להעלות בהדרגה עד כ־3,000 µS/cm | 5.5–6.2 |
חשוב לבצע את העלייה בהדרגה ולעקוב גם אחרי מצב הצמחים ולא רק אחרי המספר שמופיע במד.
יש לנו גם מדריך לגידול שתילי תותים שבו אפשר לקרוא עוד על גידול תותים בבית.
בהמשך ניצור גם מדריך ייעודי ומעמיק לגידול תותים בהידרופוניקה.
איך מתחילים לגדל ירקות בהידרופוניקה? צעד אחר צעד
אם זו המערכת הראשונה שלכם, אין צורך להסתבך.
1. בוחרים מקום מתאים למערכת
בהתאם לכמות השמש ולגידולים שרוצים לגדל.
2. מוודאים שהמערכת נקייה ושהמשאבה עובדת
המים צריכים לזרום בצורה תקינה במערכת.
3. ממלאים מים ומכינים את תמיסת ההזנה
משתמשים בדשן ייעודי לגידול הידרופוני.
4. בודקים EC ו-pH
ומתאימים אותם לסוג הגידול.
5. בוחרים שתילים שמתאימים לעונה ולהידרופוניקה.
6. מכניסים את השתילים למערכת יחד עם גוש המצע
אין צורך לשטוף את בית השורשים.
7. ממשיכים לעקוב
אחרי מפלס המים, EC, pH, זרימת המים ומצב הצמחים.
וזהו. לא צריך להפוך את הגידול ההידרופוני למשהו מסובך.
אילו שתילים כדאי לבחור למערכת ההידרופונית הראשונה?
למי שרק מתחיל אנחנו ממליצים להתחיל עם גידולים פשוטים יחסית שנותנים תוצאה יפה:
חסות, רוקט, מנגולד, פטרוזיליה, סלרי עלים, בצל ירוק ועירית.
אפשר לבחור את השתילים בעצמכם מתוך לשתילי הירקות האורגניים הזמינים עכשיו
למי שמעדיף להתחיל עם שילוב מוכן של גידולי עלים, אפשר לראות גם את חגיגת ירוקים – מיקס שתילים אורגניים, הכולל שילוב של שתילי עלים כמו חסה, פטרוזיליה, רוקט, מנגולד וסלרי עלים.
ככל שמכירים את המערכת טוב יותר אפשר להרחיב את מגוון הגידולים ולהתנסות בגידולים נוספים בהתאם לעונה.
שאלות נפוצות על גידול הידרופוני
האם צריך לשטוף את האדמה מהשורשים לפני הכנסת השתיל למערכת?
לא עם השתילים שלנו. אנחנו ממליצים להכניס את השתיל למערכת יחד עם גוש המצע, בלי לשטוף את בית השורשים.
איזה pH מתאים לירקות בהידרופוניקה?
ברוב שתילי הירקות שאנחנו מגדלים אנחנו עובדים בטווח של 5.3–6.3.
איזה EC מתאים לחסה ולירקות עלים?
נקודת ההתייחסות שלנו לגידולי עלים כמו חסה, רוקט, פטרוזיליה ומנגולד היא סביב 1,800 µS/cm.
איזה EC מתאים לעגבנייה, מלפפון, פלפל וחציל?
בגידולי פרי אנחנו עובדים סביב 2,400 µS/cm, תוך התאמה למצב הצמח ולשלב הגידול.
כמה שעות שמש צריך?
לגידולי חורף כ־3–4 שעות שמש ישירה ביום, ולגידולי קיץ כ־4–5 שעות.
בשיא החורף כדאי לחפש כמה שיותר שמש ובשיא הקיץ אפשר להיעזר בהצללה של כ־30%.
האם צריך להחליף את המים בכל שבוע?
לא בהכרח. בשגרה אנחנו ממליצים להחליף מים ולנקות את המערכת כאשר מחליפים מחזור שתילים. בתקופות חמות מאוד, כאשר המים מתחממים, ייתכן שיהיה צורך להחליף אותם אחת לכמה ימים.
האם אפשר לגדל תותים יחד עם חסות?
אנחנו מעדיפים לגדל את התותים במערכת נפרדת, כדי שנוכל להתאים להם את רמת הדישון ואת ה־pH.
האם אפשר לגדל ירקות בהידרופוניקה כל השנה?
כן. אבל כדאי להחליף את סוגי הגידולים בהתאם לעונה ולא לנסות לגדל את אותם הירקות לאורך כל השנה.
מתחילים לגדל
גידול הידרופוני יכול להיראות מורכב בהתחלה בגלל מושגים כמו EC, pH ודישון, אבל אחרי שמבינים כמה עקרונות בסיסיים התחזוקה הופכת להרבה יותר פשוטה.
בחרו שתילים שמתאימים לעונה, תנו להם מספיק אור, שמרו על זרימת מים טובה, בדקו את המים באופן קבוע – ובעיקר הסתכלו על הצמחים. הם בדרך כלל הראשונים לספר לנו אם התנאים מתאימים להם.
רוצים להתחיל מחזור גידול חדש?
לכל השתילים המתאימים למערכת הידרופונית ←
ואם עדיין אין לכם מערכת:
במשתלת לקט תוכלו למצוא שתילי ירקות אורגניים המתאימים לגידול הידרופוני, מערכות וציוד נלווה – עם משלוחים עד הבית.
