אין הרבה דברים כיפיים יותר מלקטוף תות מתוק וטרי שגדל אצלכם בבית. ואפשר לעשות את זה כמעט בכל מקום, בגינת הירק, באדנית או בעציץ וגם במערכת הידרופונית.
כדי לקבל צמחים חזקים והרבה פרי, חשוב לשתול בזמן הנכון, לתת לתות מספיק שמש, לשמור על מרווחי שתילה ולהתאים את ההשקיה והדישון לדרך שבה בחרתם לגדל.
במדריך הזה ריכזנו את הניסיון שלנו במשתלת לקט עם גידול ושתילת תות שדה – מהשתיל הראשון ועד לקטיף.
עונת השתילה של התותים מתחילה בספטמבר–אוקטובר, וניתן לשתול גם במהלך נובמבר ודצמבר.
ככל שמקדימים לשתול בספטמבר-אוקטובר, אפשר ליהנות בתנאים מתאימים מיבול מוקדם לפני החורף ולאחר מכן מגל נוסף באביב.
בגידול בתוך מנהרת ניילון או חממה, ובתנאים מתאימים, ניתן להאריך את תקופת ההנבה גם במהלך החורף.
זו אחת השאלות שאנחנו נשאלים הכי הרבה במשתלה.
בדרך כלל מתחילים לקבל פרי כ־30-90 יום לאחר השתילה, בהתאם למועד השתילה, למזג האוויר ולתנאי הגידול.
בשתילה מוקדמת אפשר להתחיל ליהנות מתותים כבר בסביבות נובמבר, ובהמשך ליהנות מגל משמעותי נוסף ממרץ-אפריל ועד יוני.
לכן יש יתרון להתחיל את השתילה בזמן ולא לחכות לסוף החורף.
לשתילי תותים לגידול בגינת הירק ובהידרופוניקה
תות שדה אוהב שמש. כדי לקבל צמח בריא, פריחה טובה ופרי, אנחנו ממליצים על לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום.
חוסר בשמש הוא אחת הטעויות הנפוצות שאנחנו רואים בגידול תותים. גם אם הצמח נראה ירוק ויפה, מעט מדי שמש עלולה לפגוע בפריחה ובהנבה.
בגינת הירק מומלץ לשתול את התותים במרווח של כ־25–30 ס"מ בין שתיל לשתיל.
התות אוהב אדמה מאווררת, עשירה ומנוקזת היטב. לפני השתילה כדאי להעשיר את הקרקע בקומפוסט.
חשוב לא לצופף את השתילים. מרווח נכון מאפשר אוורור טוב יותר בין הצמחים ומפחית תנאים המעודדים ריקבון.
אנחנו גם מעדיפים שהפרי לא יהיה במגע ישיר עם הקרקע. אפשר להשתמש בחיפוי קש, שמפריד בין התות לאדמה ועוזר להפחית ריקבון ולכלוך של הפרי.
גם בלי גינת ירק אפשר לגדל תותים בהצלחה בבית.
מומלץ לבחור אדנית בעומק של לפחות 20 ס"מ, עם ניקוז טוב, ולשמור על מרווח של כ־20 ס"מ בין השתילים.
ממלאים את האדנית בתערובת שתילה איכותית המיועדת לעציצים ואדניות ומעשירים אותה בהומוס.
וכמובן – ממקמים במקום שמקבל לפחות שש שעות שמש ישירה ביום.
למי שרוצה להתחיל בצורה פשוטה, אפשר לבחור אדנית תותים מוכנה.
בדרך כלל משקים את התותים פעם ביום ועד לרוויה, אבל לא כדאי להשקות באופן אוטומטי בלי לבדוק קודם את המצע.
הכניסו אצבע לעומק של כ־3–5 ס"מ. אם האדמה עדיין לחה, אפשר להמתין עם ההשקיה.
המטרה היא לשמור על לחות טובה בלי להשאיר את השורשים במצע רטוב מדי לאורך זמן. לכן ניקוז טוב חשוב במיוחד בעציצים ובאדניות.
בגינת הירק אנחנו ממליצים להעשיר את הקרקע בקומפוסט.
בעציצים ובאדניות אפשר להשתמש בהומוס ובנוגרו, בהתאם להוראות השימוש של המוצר.
חשוב לזכור: יותר דשן אינו בהכרח טוב יותר. במיוחד כאשר השתיל צעיר, דישון גבוה מדי עלול לפגוע בו.
למי שמגדל בעציצים או באדניות הכנו ערכה לגידול מוצלח באדניות ובעציצים.
תותים מתאימים מאוד גם לגידול הידרופוני. אחד היתרונות היפים בשיטה הזאת הוא שהפירות יכולים להשתלשל באוויר ואינם באים במגע עם האדמה.
אם זו המערכת הראשונה שלכם, כדאי לקרוא גם את המדריך המלא לגידול הידרופוני בבית, שבו אנחנו מסבירים בהרחבה על EC, pH, דישון, מים, שמש ותחזוקת המערכת.
אין צורך לשטוף את המצע משורשי השתיל.
מכניסים את השתיל למערכת יחד עם גוש המצע שבו הוא גדל. כך נמנעים מפגיעה מיותרת בשורשים בזמן המעבר למערכת.
בשתיל צעיר אפשר להתחיל עם EC של כ־1800–2000 µS/cm.
ככל שהצמח מתפתח ניתן להעלות בהדרגה את רמת הדישון, עד לכ־3000 µS/cm, בהתאם להתפתחות הצמח ולתנאי המערכת.
אחת הטעויות הנפוצות היא להתחיל עם דישון גבוה מדי כשהשתיל עדיין צעיר.
אנחנו עובדים בטווח של pH 5.5–6.2.
חשוב למדוד ולעקוב אחר רמת החומציות ולטפל בה בעת הצורך. גם אם יש מספיק דשן במים, pH שאינו מתאים יכול לפגוע ביכולת הצמח להשתמש בחומרי ההזנה.
תותים לא אוהבים מים שמתחממים יתר על המידה.
בחודשים החמים חשוב לשמור ככל האפשר על מיכל המים מוצל ולעקוב אחר טמפרטורת המים.
בחודשי יולי–אוגוסט אנחנו ממליצים להחליף את המים במיכל בערך אחת ל־7–10 ימים.
לתות יכולה להתפתח מערכת שורשים גדולה. במערכת NFT חשוב לבדוק שהשורשים אינם מפריעים לזרימת המים.
כאשר השורשים מתארכים מאוד, ניתן לגזום בזהירות את השליש התחתון של מערכת השורשים באמצעות מספריים חדות או מזמרה נקייה.
כדאי לבדוק את השורשים באופן שוטף ולא להמתין עד שנוצרת סתימה.
לפני שמתחילים מחזור חדש כדאי להכין את המערכת לעונה הבאה.
מוציאים את הכוסיות, מנקים את המערכת ומשתמשים בתוסף חיטוי המתאים למערכת בהתאם להוראות השימוש. לאחר מכן שוטפים היטב ומכינים אותה לשתילים החדשים.
רוצים לגדל תותים בדרך הזאת? אפשר לראות כאן את המגדל ההידרופוני הביתי ל־36 צמחים.
כשהטמפרטורות עולות ושעות האור מתארכות, תותי השדה הרגילים מפחיתים בהדרגה את הפריחה והפרי. בחום גבוה הצמח משקיע יותר בצימוח ובהישרדות – ואז מתחילים לראות שלוחות.
שלוחה היא גבעול ארוך שיוצא מצמח האם ובקצה שלו מתפתח צמח תות חדש.
זה למעשה הדור הבא של התותים שלכם.
אפשר להצמיד את צמח הבת לאדמה או לעציץ קטן ולהמתין עד שיפתח שורשים. לאחר שהוא נקלט היטב, אפשר לנתק אותו מצמח האם.
בהידרופוניקה אפשר להכניס את צמח הבת לכוסית חדשה, לחכות לקליטה ורק לאחר מכן לנתק אותו מצמח האם.
אם המטרה כרגע היא לקבל כמה שיותר פרי מצמח האם, מומלץ להסיר שלוחות מיותרות כדי שהצמח לא ישקיע בהן אנרגיה.
פרח התות מסוגל להפריה עצמית. רוח או פעילות של מאביקים מסייעות להעברת האבקה בתוך הפרח ולהפריה טובה.
בגינה ובמרפסת פתוחה, תנועת האוויר ופעילות המאביקים בדרך כלל עוזרות בתהליך.
אחד הדברים הכיפיים בגידול תותים בבית הוא שאפשר לנסות כמה סוגים:
פלס – תות אדום, זן ותיק וטוב.
אודם – תות אדום עם פרי גדול.
דורינה – פרי בינוני ומתוק.
תות לבן – תות מיוחד, מתוק וטעים.
תות בטעם ענבים – תות מתוק וטעים עם טעם מיוחד שמזכיר ענבים.
אפשר לבחור את הסוג שאתם אוהבים, או לשתול כמה סוגים וליהנות ממגוון.
אם התותים לא מתפתחים כמו שציפיתם, כדאי לבדוק קודם את הדברים הבאים:
יש שלוש דרכים פשוטות לבחור מהן:
יש לכם גינת ירק?
התחילו עם שתילי תותים, הכינו קרקע עשירה בקומפוסט ושתלו במרווחים של 25–30 ס"מ.
יש לכם מרפסת או חצר קטנה?
אפשר לבחור אדנית תותים מוכנה, או לשתול בעציץ או באדנית שכבר יש לכם ולהשתמש ב**ערכת הגידול לאדניות ולעציצים**.
רוצים לגדל בהידרופוניקה?
אפשר לגדל תותים ב**מגדל הידרופוני ביתי** ולעקוב אחר EC, pH וטמפרטורת המים.
מומלץ להתחיל בספטמבר–אוקטובר. אפשר לשתול גם בנובמבר ובדצמבר.
בדרך כלל כ־30-90 יום לאחר השתילה, בהתאם למועד השתילה ולתנאי הגידול.
מומלץ לתת לתותים לפחות 6 שעות שמש ישירה ביום.
כן. מומלץ להשתמש באדנית בעומק של לפחות 20 ס"מ ולשמור על מרווח של כ־20 ס"מ בין השתילים.
כן. חשוב לעקוב אחר EC, pH, טמפרטורת המים וזרימת המים במערכת.
לא. עם השתילים שלנו מכניסים את השתיל יחד עם גוש המצע שבו הוא גדל.
כאשר הטמפרטורות עולות והתנאים משתנים, הצמח מתחיל להשקיע יותר ביצירת שלוחות. מהשלוחות ניתן לגדל שתילים חדשים לעונה הבאה.
לא משנה אם בחרתם בגינת הירק, באדנית או בהידרופוניקה – הרגע שבו רואים את התות הראשון מבשיל הוא חלק גדול מהכיף שבגידול אוכל בבית.
כמו שעידן אומר:
„הכי כיף לקטוף תותים טריים וטעימים שגדלו אצלך בבית!”
יש משהו מיוחד בגידול תפוחי אדמה. במשך כמה חודשים אנחנו מטפלים בצמח ירוק שגדל מעל האדמה, משקים, מדשנים ומוסיפים אדמה סביב הגבעולים, אבל את היבול עצמו אנחנו לא רואים. ואז מגיע הקטיף. מכניסים קלשון לאדמה,
תארו לעצמכם שבכל סתיו אתם שותלים כמה עשרות שיני שום ישראלי, ובאביב מוציאים מהאדמה ראשי שום טריים וריחניים שגידלתם בעצמכם. חלק מהראשים מגיעים למטבח, ואת היפים והבריאים ביותר שומרים לשתילה בשנה הבאה. כך, מגידול אחד
יש משהו מרגש בלגדל כרובית בבית. מתחילים משתיל קטן עם כמה עלים ירוקים, ולאט לאט הוא הופך לצמח גדול ומרשים. בין העלים מתפתח ראש הכרובית, וכשמגיע רגע הקטיף, אפשר ליהנות מירק טרי שגידלתם בעצמכם. ואם
חסה היא אחד הגידולים שאנחנו הכי אוהבים בגינת הירק. היא גדלה מהר, לא דורשת שטח גדול, אפשר לגדל אותה בגינה, באדנית, בעציץ וגם במערכת הידרופונית – ואם מתכננים נכון את השתילות, אפשר ליהנות מחסה טרייה
