חסה היא אחד הגידולים שאנחנו הכי אוהבים בגינת הירק. היא גדלה מהר, לא דורשת שטח גדול, אפשר לגדל אותה בגינה, באדנית, בעציץ וגם במערכת הידרופונית – ואם מתכננים נכון את השתילות, אפשר ליהנות מחסה טרייה כמעט לאורך כל השנה.
אחד הדברים היפים בחסה הוא שלא חייבים לגדל אותה רק כדי לקבל "ראש חסה" אחד. בסתיו ובחורף, בחלק מהזנים אפשר לקטוף את העלים החיצוניים ולהשאיר את מרכז הצמח להמשיך להתפתח. כך אותו שתיל יכול לתת לנו כמה קטיפים לאורך העונה.
בקיץ צורת הגידול מעט שונה: החסה מתפתחת מהר יותר וגם מגיעה מהר יותר לשלב הפריחה, ולכן אנחנו מעדיפים לגדל אותה כמחזור קצר – לתת לה להתפתח, לקטוף את כל הראש בזמן ולשתול חסה חדשה במקומה.
במדריך הזה נסביר איך לגדל חסה נכון, מתי שותלים חסה, כמה שמש היא צריכה, איך משקים, באילו מרווחים שותלים, אילו סוגי חסות כדאי לבחור, איך מגדלים חסה מזרעים ואיך ליצור רצף שתילות כך שתמיד תהיה חסה טרייה בגינה.
| נושא | ההמלצה שלנו |
|---|---|
| עונת גידול | אפשר לגדל לאורך כל השנה, עם התאמות לעונה |
| שמש | לפחות 4–5 שעות שמש ישירה ביום |
| עומק עציץ | לפחות 20 ס"מ |
| מרווח שתילה | כ־10–20 ס"מ, בהתאם לסוג החסה |
| השקיה | לשמור על מצע לח ומנוקז |
| קטיף ראשון | לעיתים כבר מכ־3 שבועות משתיל מוכן |
| גידול מזרעים | אפשרי בהחלט |
| הידרופוניקה | מתאים מאוד |
אפשר לשתול חסה לאורך חלק גדול מהשנה, אבל הסתיו והחורף הם התקופה הנוחה ביותר לגידול חסות.
כשהטמפרטורות מתחילות לרדת ושעות האור מתקצרות, התנאים הופכים נוחים מאוד לגידול ירקות עלים. לכן כבר בספטמבר ובאוקטובר אפשר להתחיל לשתול חסות ולהמשיך לאורך עונת הסתיו והחורף.
גם באביב ובקיץ אפשר לגדל חסה, אבל בתקופות חמות היא מתפתחת מהר יותר וגם מגיעה מהר יותר לשלב הפריחה. לכן בקיץ אנחנו מעדיפים לעבוד במחזורי גידול קצרים יותר: לשתול, לגדל, לקטוף בזמן ולשתול שתיל חדש במקום.
כן. אפשר לגדל חסה לאורך כל השנה, אבל צורת הגידול משתנה בהתאם לעונה.
הסתיו והחורף הם תקופה נפלאה לגידול חסות. הצמיחה נוחה יותר, והחסות יכולות להישאר בגינה זמן רב יחסית. בזנים שמתאימים לקטיף עלים אפשר לקטוף שוב ושוב את העלים החיצוניים ולתת למרכז הצמח להמשיך לייצר עלים חדשים.
בקיץ החסה מתפתחת מהר יותר, ולכן אנחנו מתייחסים אליה כאל גידול קצר יותר. בדרך כלל נגדל אותה במשך כחודש, נקטוף את הראש כולו ונשתול שתיל חדש במקומו.
ככל שהחסה מתבגרת היא מתקרבת באופן טבעי לשלב הפריחה. בתקופות חמות התהליך יכול להיות מהיר יותר. כשהגבעול המרכזי מתחיל להתארך כלפי מעלה, החסה מתחילה לעלות לפריחה. בשלב הזה היא מפנה יותר אנרגיה ליצירת פרחים וזרעים, והעלים עלולים להפוך קטנים יותר, מצומקים ומרים.
אבל פריחה היא לא בהכרח סוף הסיפור: אם מדובר בזן מהאבקה פתוחה, אפשר לתת לצמח להשלים את הפריחה, להבשיל זרעים ולשמור אותם לזריעה בהמשך.
אנחנו ממליצים לתת לחסה לפחות 4–5 שעות של שמש ישירה ביום.
אם יש לכם מקום עם שמש מלאה – מצוין. חסה בהחלט יכולה לגדול בשמש מלאה.
גם חצי צל יכול להתאים, כל עוד הצמח מקבל לפחות 3–4 שעות של שמש ישירה. במרפסת, אם יש אפשרות לבחור, אנחנו מעדיפים בדרך כלל שמש בוקר, אבל גם שמש אחר הצהריים יכולה להתאים.
בספטמבר ובאוקטובר אפשר בהחלט להתחיל לשתול חסות. שעות האור הולכות ומתקצרות והעונה הופכת בהדרגה נוחה מאוד לגידול ירקות עלים.
מחסור משמעותי באור יכול לגרום לחסה להתפתח לאט ולא להגיע לגודל ולמבנה שאנחנו רוצים.
אחד היתרונות הגדולים של חסה הוא שהיא מתאימה כמעט לכל שיטת גידול ביתית.
אפשר לגדל אותה בגינת ירק, בעציצים ובאדניות וגם במערכת הידרופונית.
בגינה חשוב להכין אדמה פורייה, מנוקזת ועשירה בחומר אורגני.
מרווחי השתילה משתנים בהתאם לסוג החסה. חסה רומית היא חסה גדולה ולכן אנחנו נותנים לה בדרך כלל מרווח של כ־20 ס"מ בין שתיל לשתיל.
חסות קטנות וקומפקטיות יותר, כמו לליק, סלנובה וליטל ג'ם, אפשר לשתול בצפיפות גדולה יותר – סביב 10 ס"מ בין השתילים.
אם משקים בטפטפות, סביב טפטפת אחת אפשר לשתול חסה רומית אחת. בחסות הקטנות יותר אפשר לשתול שתיל מכל צד של הטפטפת.
למי שרוצה להתחיל גינת ירק בצורה פשוטה ומסודרת, אפשר למצוא אצלנו גם ערכת גידול לגינת הירק.
לא צריך גינת ירק כדי לגדל חסה בבית. למעשה, חסה היא גידול מצוין גם למרפסות.
אנחנו ממליצים על עציץ או אדנית בעומק של לפחות 20 ס"מ.
ממלאים באדמת שתילה איכותית ומעליה מפזרים שכבה של כ־3 ס"מ הומוס. ההומוס מוסיף חומר אורגני ומינרלים למצע ומספק הזנה טובה לצמח.
גם כאן חשוב לשמור על מרווחי השתילה בהתאם לסוג החסה.
היתרון הגדול באדנית הוא שאפשר ליצור ממש "פס ייצור" קטן של חסות: לשתול כמה שתילים עכשיו, להשאיר חלק מהאדנית פנוי ולשתול מחזור נוסף בעוד שבוע או שבועיים.
למי שמגדל במרפסת הכנו גם ערכה לגידול באדניות ובעציצים, שיכולה להתאים למי שרוצה להתחיל לגדל ירקות גם בלי גינה.
חסה אוהבת לחות יציבה, אבל היא לא אוהבת לשבת בתוך אדמה ספוגה במים.
המטרה היא לשמור על מצע לח באופן אחיד, אבל לא רווי במים לאורך זמן.
לפני שמשקים כדאי לגעת באדמה. אם היא עדיין לחה, אין צורך להשקות רק מפני שהגיעה "שעת ההשקיה".
בעציצים ובאדניות חשוב מאוד שיהיו חורי ניקוז ושמים לא יעמדו בתחתית הכלי במשך שעות.
כאשר משקים, משקים היטב עד שרואים מים יוצאים מחורי הניקוז.
חסה שסובלת ממחסור במים יכולה לאבד את הזקיפות שלה, העלים מתחילים לנבול, המצע יבש והצמיחה מאטה.
מצד שני, עודף מים עלול ליצור תנאים שמתאימים לריקבון ולמחלות פטרייתיות.
אם השתמשתם באדמת שתילה טובה והוספתם שכבת הומוס, בדרך כלל אין צורך להעמיס בדשנים. לפי הצורך אפשר להשתמש גם בהומוס נוזלי או בדשן נוזלי מתאים.
משתיל מוכן, בתנאים טובים, אפשר לעיתים להתחיל ליהנות מקטיף כבר לאחר כ־3 שבועות.
אבל דרך הקטיף תלויה מאוד בסוג החסה ובעונה.
בחסה רומית ובחסות מסולסלות אנחנו אוהבים בסתיו ובחורף לקטוף את העלים החיצוניים ולהשאיר את מרכז הצמח. בצורה הזאת החסה ממשיכה להתפתח ומוציאה עלים חדשים.
חשוב לא "לגלח" את כל הצמח. משאירים מספיק עלים ואת המרכז הצעיר כדי לאפשר לחסה להמשיך לבצע פוטוסינתזה ולהתפתח.
לעומת זאת, חסות קטנות וקומפקטיות כמו לליק, סלנובה וקראנצ'ית אנחנו מעדיפים בדרך כלל לקטוף כראש שלם. גם אייסברג מיועדת בעיקר לקטיף של הראש כולו.
בקיץ אנחנו מעדיפים בדרך כלל לא למשוך את הגידול יותר מדי. מגדלים ראש יפה, קוטפים אותו ושותלים חסה חדשה במקום.
כך אפשר להמשיך לגדל חסות גם בתקופה החמה.
זה אחד הטיפים החשובים ביותר שלנו לגינת ירק מניבה.
הרבה אנשים ממלאים את כל הערוגה ביום אחד ב־20 או 30 חסות. כמה שבועות אחר כך כולן מוכנות יחד – ואז אין מה לקטוף בהמשך.
אנחנו דווקא ממליצים לא לפחד להשאיר מקום ריק.
אפשר לשתול בכל שבוע או שבועיים עוד 5–10 חסות, בהתאם לכמות שהמשפחה אוכלת.
כך נוצרת גינה שיש בה בכל רגע חסות בגילים שונים: חלק מוכנות לקטיף, חלק באמצע הצמיחה וחלק רק עכשיו נשתלו.
אפשר לחשב את הכמות בצורה פשוטה:
מספר החסות שאתם אוכלים בשבוע × מספר השבועות בין מחזורי השתילה = מספר השתילים שכדאי לשתול בכל מחזור.
למשל, משפחה שאוכלת בממוצע 3 חסות בשבוע ורוצה לשתול אחת לשבועיים יכולה לשתול כ־6 חסות בכל מחזור.
המספר הוא כמובן רק נקודת התחלה. אחרי כמה מחזורים כבר תדעו בדיוק כמה חסה אתם אוכלים וכמה נכון לגדל אצלכם.
אחד הדברים שאנחנו הכי אוהבים בתחילת עונת הסתיו הוא המגוון העצום של החסות.
אין סיבה לגדל רק חסה מסוג אחד. לכל חסה צבע, מרקם, מבנה וטעם מעט שונים, ושילוב ביניהן הופך גם את הגינה וגם את הצלחת למעניינות יותר.
חסה רומית ירוקה היא חסה גדולה, חזקה ומניבה מאוד.
היא מתאימה במיוחד גם לקטיף של עלים חיצוניים לאורך זמן, והיא אחת החסות שאנחנו ממליצים עליהן גם לגידול בקיץ.
קיימת אצלנו גם חסה רומית אדומה, שמוסיפה צבע נפלא לגינה ולסלט.
ליטל ג'ם היא חסה קטנה ומלאה עם טעם נפלא, והיא אחת החסות האהובות עלינו במיוחד.
בגלל המבנה הקומפקטי שלה אפשר לשתול אותה בצפיפות יחסית גבוהה והיא מצוינת גם לגינות קטנות ולאדניות.
אפשר למצוא ליטל ג'ם ירוקה וגם ליטל ג'ם אדומה.
לליק היא חסה קראנצ'ית, עמידה וטעימה, והיא מצוינת לסלטים ולכריכים. היא גם אחת החסות שאנחנו אוהבים לגדל בקיץ.
יש אצלנו לליק ירוקה וגם לליק אדומה, שנותנת בדיוק את אותה חוויה עם תוספת צבע יפה.
סלנובה היא חסה עדינה ורכה, בעלת מראה שמזכיר מעט פרח. היא יפה מאוד בגינה וטעימה מאוד בסלט.
אפשר לשלב סלנובה ירוקה עם סלנובה אדומה וליצור שילוב יפה במיוחד.
חסה מסולסלת מתאימה מאוד למי שאוהב לקטוף עלים לאורך הגידול.
אפשר לבחור חסה מסולסלת ירוקה או חסה מסולסלת אדומה.
יש אצלנו לאורך העונה גם חסות נוספות כמו חסה עגולה וחסה קריספית ירוקה.
המלאי משתנה לאורך העונה, ולכן כדאי לבדוק אילו שתילי ירקות אורגניים זמינים עכשיו ולבחור את החסות והירקות שמתאימים לעונה.
האמת היא שאנחנו מאוד אוהבים גינות שבהן לא מגדלים רק סוג אחד של חסה.
חסה ירוקה, אדומה, רכה, קראנצ'ית, קטנה או גדולה – לכל אחת יש משהו אחר לתת.
לכן יצרנו גם מגוון חסות – מיקס שתילי חסה אורגניים, שמאפשר לשתול כמה סוגי חסות וליהנות ממגוון צבעים, מרקמים וטעמים.
מי שרוצה לחוות את תהליך הגידול ממש מההתחלה יכול להנביט חסה בבית.
אנחנו מוכרים זרעי חסה ירוקה ממקור של האבקה פתוחה ולא זרעי מכלוא.
המשמעות היא שאפשר, בתנאים מתאימים, לתת לצמח לעלות לפריחה, להבשיל זרעים ולשמור אותם להמשך.
לפי הנחיות הזריעה שלנו, עונת הזריעה המומלצת לזרעים היא מרץ עד ספטמבר.
את הזרעים זורעים בעומק של כ־0.5 ס"מ.
אפשר להתחיל במגש הנבטה. טמפרטורה של סביב 22 מעלות מתאימה מאוד להנבטה. בשלב הראשון, כאשר הזרע מתחיל לפתח שורשון, המגש יכול להיות במקום מוצל.
לאחר מכן מעבירים אותו לשמש מלאה, לפחות 4–5 שעות ביום. בשלב הזה חשוב מאוד לא לתת למצע להתייבש.
משקים היטב עד לנגירה דרך תחתית מגש ההנבטה ושומרים על לחות המצע. שכבה של ורמיקולייט מעל המצע מסייעת בשמירת הלחות בזכות יכולת אחיזת המים שלו.
במגש הנבטה אפשר לזרוע זרע אחד בכל תא. אם זורעים שניים ושניהם נובטים, משאירים את הנבט החזק יותר.
אחת הטעויות הנפוצות שאנחנו רואים היא להשאיר את השתילים הצעירים במקום ללא מספיק שמש. התוצאה היא שתילים ארוכים וחלשים. אחרי שלב ההנבטה הראשוני השתיל זקוק לאור כדי לבצע פוטוסינתזה ולהתפתח.
לאחר כ־3–4 שבועות, כאשר יש לפחות שני עלים אמיתיים ומערכת השורשים כבר מחזיקה יפה את גוש המצע, השתיל מוכן בדרך כלל לעבור לגינה, לעציץ, לאדנית או למערכת ההידרופונית.
למי שרוצה להתחיל את התהליך בצורה מסודרת יש אצלנו גם ערכת הנבטה אורגנית מורחבת.
אין תשובה אחת נכונה.
שתיל מוכן חוסך בערך 3–4 שבועות ומאפשר להתחיל את הגינה מיד. למי שרוצה תוצאה מהירה, זאת בדרך כלל הדרך הפשוטה ביותר.
הנבטה מזרעים, לעומת זאת, היא חוויה אחרת לגמרי. היא מאפשרת ללמוד איך לייצר את השתילים בעצמכם, לגדל כמות גדולה וליהנות מכל התהליך – מהזרע הקטן ועד החסה שמגיעה לצלחת.
ואפשר כמובן לשלב.
למעשה, זו אחת הדרכים שאנחנו הכי אוהבים: לשתול עכשיו שתילים מוכנים, ובמקביל להנביט בבית את המחזור הבא.
כך לא צריך לחכות עד שהחסות ייגמרו כדי להתחיל מחדש.
חסה היא אחד הגידולים הקלאסיים והאהובים ביותר לגידול הידרופוני.
כל סוגי החסות שלנו מתאימים גם לגידול במערכת הידרופונית.
את שתיל החסה מכניסים לכוס השתילה יחד עם מצע השתילה שסביב השורשים – אין צורך לשטוף את השורשים. מסביב לשתיל אפשר להוסיף כדורי הידרוטון כדי לייצב אותו.
בחסה רומית אנחנו בדרך כלל מגדלים שתיל אחד בכוס. בחסות הקטנות יותר אפשר, בהתאם למערכת ולמרווחים, לגדל שני שתילים.
אנחנו ממליצים בגידול חסה על EC של כ־1800, גם בקיץ וגם בחורף.
גם בהידרופוניקה חשוב מאוד לתת לחסה מספיק אור, ועדיף מקום עם שמש טובה.
בתנאים טובים אפשר להתחיל ליהנות מהחסה לאחר מספר שבועות.
אין מבחינתנו שיטת גידול שהיא "נכונה יותר". חסה יכולה להצליח נפלא באדמה וגם בהידרופוניקה. השאלה העיקרית היא איזו צורת גידול אתם אוהבים ומתאימה למרחב שלכם.
למי שרוצה להתחיל לגדל בצורה הזאת אפשר למצוא אצלנו גם ערכת גידול הידרופונית מלאה.
יחסית לירקות אחרים, חסה יכולה להיות גידול נוח מאוד, במיוחד בעונה הקרירה.
עם זאת, יש כמה אורחים שאוהבים חסה כמעט כמונו.
חלזונות וחשופיות עלולים להגיע בלילה ולכרסם את העלים. אחת הדרכים הפשוטות ביותר להתמודד איתם בגינה ביתית היא לעבור בבוקר או בערב ולאסוף אותם ידנית.
גם זחלים יכולים לעיתים לכרסם בעלים, ולכן כדאי להסתכל מדי פעם גם בצדו התחתון של העלה.
ויש עוד מזיק שאנשים לפעמים שוכחים ממנו: ציפורים.
שתילי חסה צעירים ועלים רכים יכולים להיות אטרקטיביים מאוד לציפורים. אם אתם רואים שהחסות נאכלות שוב ושוב ולא מוצאים זחל או חלזון, ייתכן שהאורחים מגיעים מלמעלה. רשת מתאימה יכולה לעזור להגן על הצמחים.
אם החסה שלכם פתאום מתחילה לגדול לגובה ומפתחת גבעול מרכזי ארוך, היא בדרך כלל נכנסת לשלב שנקרא הפרגה – המעבר משלב גידול העלים לשלב הפריחה והרבייה.
זהו תהליך טבעי בחיי הצמח, והוא נוטה להתרחש מהר יותר כאשר החסה מתבגרת ובתקופות חמות.
בשלב הזה החסה מפנה יותר אנרגיה ליצירת גבעול פריחה, פרחים ובהמשך זרעים, ואיכות העלים יורדת בהדרגה. העלים עלולים להפוך קטנים יותר וגם מרים יותר.
אם המטרה שלכם היא לאכול את החסה, בדרך כלל זה הזמן להוציא אותה ולשתול שתיל חדש במקומה.
אבל חסה שעלתה לפריחה היא לא בהכרח כישלון.
אם מדובר בחסה ממקור של האבקה פתוחה, אפשר לבחור להשאיר אותה בגינה. תנו לה להשלים את הפריחה, המתינו להבשלת הזרעים ואספו אותם.
כך מחזור הגידול נסגר: מזרע לחסה, מחסה לפריחה ומפריחה לזרעים חדשים.
הסתיו והחורף הם התקופה הנוחה ביותר לגידול חסה, אבל אפשר לגדל אותה לאורך חלק גדול מהשנה. בקיץ כדאי לעבוד במחזורי גידול קצרים יותר ולקטוף לפני שהחסה מתחילה לעלות לפריחה.
כן. בסתיו ובחורף ניתן ליהנות מתקופת גידול וקטיף ממושכת יותר. בקיץ מומלץ לגדל במחזורים קצרים יחסית, לקטוף את החסה בזמן ולשתול שתיל חדש במקומה.
אנחנו ממליצים על לפחות 4–5 שעות שמש ישירה ביום. גם מקום עם 3–4 שעות שמש יכול להתאים, אבל ככל שיש יותר אור מתאים, החסה בדרך כלל תתפתח טוב יותר.
מומלץ עציץ או אדנית בעומק של לפחות 20 ס"מ.
חסה רומית – סביב 20 ס"מ בין השתילים. חסות קטנות יותר כמו לליק, סלנובה וליטל ג'ם אפשר לשתול במרווחים של כ־10 ס"מ.
משתיל מוכן אפשר בתנאים טובים להתחיל לקטוף לאחר כ־3 שבועות. הקצב משתנה לפי העונה, סוג החסה ותנאי הגידול.
כן, בעיקר בחסה רומית ובחסות מסולסלות. קוטפים את העלים החיצוניים ומשאירים את המרכז להמשיך להתפתח.
בחסות קטנות כמו לליק, סלנובה וקראנצ'ית ובחסת אייסברג אנחנו מעדיפים בדרך כלל לקטוף את הראש כולו.
כאשר החסה מתחילה לפתח גבעול מרכזי גבוה היא נכנסת לתהליך של הפרגה ומתכוננת לפריחה וליצירת זרעים. התהליך טבעי ונוטה להתרחש מהר יותר בתקופות חמות.
אחת הסיבות הנפוצות היא שהחסה התבגרה ומתחילה לעלות לפריחה. בקיץ התהליך יכול לקרות מהר יותר, ולכן כדאי לא לחכות יותר מדי עם הקטיף.
חסה נבולה יכולה להעיד על מחסור במים, אבל חשוב לבדוק את המצע לפני שמוסיפים מים. גם מצע רווי לאורך זמן אינו טוב לצמח.
בהחלט. חסה מתאימה מאוד לעציצים ואדניות, בתנאי שיש עומק של לפחות 20 ס"מ, ניקוז טוב ומספר שעות שמש ביום.
כן. חסה היא אחד הגידולים המתאימים ביותר למערכות הידרופוניות. אנחנו ממליצים על EC של כ־1800 ומשאירים את מצע השתילה סביב השורשים.
הדרך הכי טובה היא לחשב לפי הצריכה שלכם. אם אתם אוכלים שלוש חסות בשבוע ומתכננים לשתול מחזור חדש אחת לשבועיים, התחילו בכ־6 שתילים בכל מחזור. לאחר כמה שבועות תוכלו להתאים את הכמות בדיוק להרגלי הבית שלכם.
לא צריך ערוגה ענקית כדי לאכול חסה מהגינה.
צריך כמה שעות שמש, השקיה נכונה, אדמה טובה או מערכת הידרופונית – ובעיקר תכנון.
במקום למלא את כל המקום בבת אחת, השאירו מקום לשתילות הבאות. שתלו כמה חסות, בעוד שבוע או שבועיים הוסיפו עוד כמה, ובמקביל אפשר אפילו להנביט את הדור הבא.
כך הגינה לא מספקת יבול גדול פעם אחת – אלא ממשיכה לתת לכם חסה טרייה לאורך העונה.
רוצים להתחיל לשתול? אפשר לראות כאן את השתילים הזמינים עכשיו במשתלת לקט.
ואם משהו לא מצליח בפעם הראשונה, אנחנו כאן. אנחנו איתכם צעד אחר צעד כדי שתצליחו לגדל בכיף.
ספטמבר הוא אחד החודשים שאנחנו הכי אוהבים במשתלת לקט. הקיץ עדיין כאן, הימים חמים, אבל בלילות כבר מתחילים להרגיש שינוי. וזה בדיוק הרגע שבו גם גינת הירק מתחילה להחליף עונה. גידולי הקיץ מפנים בהדרגה את
עומס חום, לחות גבוהה ומזיקים – הקיץ עדיין איתנו, אבל יולי כבר מאחורינו, וזה בדיוק הזמן להתחיל לתכנן את גינת הסתיו והחורף. אנשים רבים מחכים שהטמפרטורות ירדו, שהגשם הראשון יגיע ושנרגיש שהחורף כבר כאן. בפועל,
אין כמו הרגע הזה בגינת הירק: יוצאים בבוקר, מרימים עלה, מזיזים ענף, ופתאום מגלים עגבנייה אדומה, מלפפון צעיר או קישוא שממש מחכה להיכנס למטבח. אבל אחת השאלות הנפוצות ביותר בקרב מגדלים היא: איך יודעים מתי
הצמח פורח, הגינה נראית שמחה, ואתם כבר מדמיינים את הדלעת, הקישוא, העגבנייה או הפלפל הראשונים. אבל לפעמים יש הרבה פרחים – ופחות מדי פירות. במדריך הזה נבין מתי המאביקים עושים את העבודה לבד, מתי כדאי
